תבחינים לבחינת סוגי הפעילויות לפיתוח מודעות פונולוגית

מאת: ד”ר מיכל רוזנברג

בעשרים שנים האחרונות, שמים דגש על נושא מודעות פונולוגית משחקים כבר בגן הילדים, על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך “תשתית לקראת קריאה וכתיבה בגן הילדים”.

ראשית, מהי מודעות פונולוגית?

מודעות פונולוגית הינה מודעות לקיום חלקים פונולוגיים (צליליים) במילה הדבורה והיכולת לבצע פעילויות שונות עם תת חלקים אלו.

מודעות פונולוגית אינה מקשה אחת, היא כוללת מיומנויות שונות ויש בה שלבי התפתחות. על מנת להקל את ההבנה של אנשי חינוך, ארגנתי את התבחינים לסוגי הפעילויות לפיתוח מודעות פונולוגית, בטבלה, על מנת לסייע בניתוח כל פעילות/מיומנות, על פי השילוב בין שלושה תבחינים מרכזיים:

1. גודל היחידה הפונולוגית – ככל שהיחידה הפונולוגית קטנה יותר, דרגת הקושי גבוהה יותר.
2. סוג הפעולה הנדרש מן הילדים – למשל, פעילות של זיהוי קלה יותר מפעילות הדורשת שליפה. במניפולציה פונולוגית, החלפה היא מטלה מורכבת יותר מאשר השמטה.
3. מיקום במילה –בדרך כלל פעילות פונולוגית בתחילת מילה קלה יותר מאשר בסוף או באמצע מילה.כגון: בידוד צליל פותח, ברמת צירוף, קל יותר מבידוד צליל סוגר ברמת עיצור, לדוגמה, בידוד לָבתחילת המילה לשון, קל יותר מבידוד ל בסוף המילה חליל.  יחד עם זאת, בידוד צליל ברמת    פונמה קל יותר בסוף מילה מאשר בתחילתה. לדוגמה, בידוד ר בסוף המילה כדור קל יותר מאשרבידוד ר בתחילת המילה רימון. דהיינו יש לקחת בחשבון, בניתוח הקושי של הפעילות במודעות

   פונולוגית, את השילוב בין שלושת התבחינים הנ”ל.

   זאת ועוד, ההוראה לילדים צריכה להיות מדויקת וישירה.

   דוגמאות:

   יש להבחין בין “באיזה צליל מתחילה המילה…?” לבין “באיזו אות מתחילה המילה…”.

   “מהו הצליל הפותח של המילה…” לבין “מהי ההברה הפותחת של המילה…?”,

   לעיתים ההברה היא גם צליל, כגון: המילה מֶלך מתחילה בצליל מֶ וזו גם הברה, אך המילה שולחן מתחילה בצליל שוּ, בעוד שההברה הפותחת היא שוּלְ.