מילון מושגים בתחום כישורי שפה

אוריינות לשונית

יכולתו של היחיד להיות מעורב בעולם התרבות על תחומיו ותפקודיו השונים, בתרבות הלשונית הכתובה, המדוברת, הנקראת, הנשמעת והנצפית.

אותיות אקראי

כתב שמורכב מאותיות מוסכמות, לעיתים משובשות (הפוכות, כתב ראי), אך בחירת האותיות אינה על בסיס קשר אות-צליל. כגון:כתיבה רפרנציאלית

אותיות הומופוניות

צמדי אותיות המייצגות אותו צליל-אותה פונמה, כגון: ת-ט. דוגמה למילים הומופוניות: רחב-רכב

גרפמה

הייצוג הכתוב (האורתוגרפי) של צליל הדיבור (הפונמה)-צורת האות בשפה כתובה.

הברה

יחידת הגייה המורכבת מעיצור ותנועה אחריו (הברה פתוחה) או מעיצור, תנועה ועיצור (הברה סגורה).

זיכרון פונולוגי

היכולת לתפוס,לאחסן ולשלוף צלילי דיבור (צירוף, הברה, מילה), לטווח מיידי, קצר, ארוך.

חריזה

דמיון או שוויון בין מילים על סמך הצליליות שלהן בסוף מילה. צליליות זו מורכבת מהפונמה, מהטעם, מהאינטונציה ומהמשקל של המילה.

יחידה צלילית

יחידה תת הברתית שכוללת עיצור ותנועה או עיצור בודד.

ידע אורתוגראפי

ידע על צורת האותיות ( מבחינה חזותית) ועל הצירופים השונים שלהן לכדי מילים.

כתב אורתוגרפי

כתב הבנוי מאותיות מוסכמות, כמעט ללא שגיאות כתיב. שגיאות כתיב יכולות להופיע באותיות הומופוניות.

האותיות בכתב האורתוגרפי מייצגות את המבנה הפונולוגי והמורפולוגי של המילה.

כתב פונטי 

כתב הבנוי מאותיות מוסכמות. קיים בו, באופן חלקי, קשר אות-צליל. שגיאות באותיות הומופוניות, כגון: ת-ט.

כתיבה אורתוגרפית

כתיבה המורכבת מאותיות מוסכמות.

כתיבה רפרנציאלית

כתיבה המתייחסת לתכונות של העצם – האובייקט ואינה משקפת קשר אות-צליל. בכתיבה זו יהיה שימוש בגודל/צבע האובייקט.

לקסיקון מנטלי

מחסן המילים בזכרון לטווח ארוך שבו מיוצגות המילים במבנה הפונולוגי (צליל), הסמנטי (משמעות), המורפולוגי (מבנה), אורתוגרפי (כתיב).

מודעות פונולוגית

מודעות לקיום חלקים פונולוגיים (צליליים) במילה הדבורה והיכולת לבצע פעילויות שונות עם תת חלקים אלו. מודעות פונולוגית מתבטאת ביכולת לזהות, לבודד ולהשוות צלילים ממילים שונות.

מורפולוגיה

תורת הצורות בשפה, ענף הדקדוק העוסק במבנה של המילה (שורשים, זכר- נקבה וכו’). ראה מורפמה – צורן.

מורפמה

(צורן) היחידה הקולית הקטנה ביותר של השפה שיש לה משמעות: שורש, בנין ומשקל, סופיות.

דוגמה לצורן דקדוקי – וֹת לצורת נקבה ברבים.

מטה לשוני

כישורים קוגניטיביים המרוכזים בהבחנה, הערכה והסברה של תהליכי השפה (חשיבה על השפה) והיכולת להגיב עליהם במודע.

סגמנטציה

תהליך של פירוק – חלוקת השלם לחלקיו או לקטעים שמרכיבים אותו. סגמנטציה פונמית היא היכולת לחלק את המילה למרכיביה הצליליים: הברות, עיצורים ותנועות, הגאים.

סמנטיקה

ענף בבלשנות העוסק בחקר המשמעות של המילה / המילים, הבנה והפקה .

עיקרון אלפביתי

העיקרון שעומד בבסיס הצופן של הכתב :לכל הגה בשפה הדבורה יש סמל גראפי בשפה הכתובה. כלומר: מודעות לכך שסמלים גראפיים מייצגים פונמות (יחידות צליליות) בשפה וכי .

עיקרון אקרופוני

הקשר השיטתי בין הצליל הפותח של שם האות לבין הצליל שהאות מייצגת. דוגמה: האות ש’ נקראת שין וצלילה ששש….

עיצור

הגה שבעת הגייתו נעצר זרם האוויר באופן חלקי או בשלמות. צליל הגיית האות (להבדיל משיום האות).

פונולוגיה

תורת ההגה. חקר הקולות המרכיבים את השפה. פונולוגי- צלילי, קולי. המבנה הצלילי של השפה הדבורה הכולל קליטה, ייצוג והפקה של צלילי הדיבור.

פונמה-הגה

היחידה הקולית הבודדת, הקטנה ביותר של השפה שאין לה משמעות עצמאית.

פרגמאטיקה

פרגמאטי= מעשי, מערכת הכללים השולטים בשפה לצורך תקשורת. תורת ההקשר הלשוני, ידע עולם (תלוי הקשרים סביבתיים ומצבים חברתיים).

שיח

יחידת שפה גדולה המכילה כמה מבעים. לשיח מבנה מוסכם התלוי בעיקר בסוגה שלו-באינטראקציה בין המשתתפים (סיפור, תיאור, ויכוח וכו’), שיח כתוב נקרא גם טקסט (שיר, סיפור).

תפיסה

שמיעתית הכושר הכולל להעביר את הסיגנל (האות) השמיעתי, למזגו ולהשתמש בו. זהו תהליך קוגניטיבי, המתבסס על קליטת גירוי שמיעתי ועיבודו למושג משמעותי. ניתן לחלק את השמיעה ל: חדות שמיעתית, הבחנה שמיעתית והבנה שמיעתית.

תנועה הגה

שבעת הגייתו האוויר זורם באופן חופשי. בעברית התנועה מסומנת ע”י צורות הניקוד השונות (קמץ, צירה).